| |
| דף פתיחה |
| חדשות! |
| להציל את החוף |
| המצע |
| האנשים |
| מה לעשות? |
| רקע להרס החופים |
| אנטנות סלולאריות |
| תמונות |
| הודעות לתקשורת |
| |
 |
|
| השטחים הפתוחים הולכים ונעלמים |
|
| 18/11/2003 |
|
|
הצורך של האדם להיות מוקף בטבע הוא חיוני. אפשר לחוש צורך זה בחיי היומיום שלנו. אפילו אם אנו חיים במרכז עיר סואנת, אנו מקיפים את עצמנו בעציצים ובחיות מחמד במין דחף בלתי נשלט להכניס טיפה מהמשהו המוכר והמרגיע הזה שעטף אותנו מקדמת דנא, מזה אלפי שנים - הטבע! עד עכשיו התייחסנו אל הטבע כמובן מאליו, כאילו תמיד היה כאן ותמיד יישאר. אך לא כך הדבר. הטבע, כפי שהכירנו אותו בילדותנו, הולך ונעלם. ילדינו כבר לא יכולים לצאת מהבית לשדה, לאכול חוביזה ולרדוף אחרי ארנבים, כפי שאנו נהגנו לעשות בילדותנו.  מרינה הרצליה, אספלט, בטון, דשא ואבנים משתלבותבכנס חולות וכורכרים במישור החוף, שנערך ב-6.11.03, הוצג סקר מקיף, שנערך במישור החוף, אשר במרכזו עמדו השטחים הפתוחים. הסקר כלל נתונים תכנוניים, הידרולוגיים, בוטאניים, זואולוגיים ואקולוגיים. הכנס עסק במכלול היבטים - החל בנושא של תוכניות בנייה נוגדות התחשבות בסביבה וכלה בלטאות הכח שנותרו כמעט ללא מרחב מחייה רציף המאפשר להן להתרבות. שמירת השטחים הפתוחים אינה איזשהו קפריזה של חובבי טבע הזויים, שרוצים לעצור את ה"קדמה", אלא צורך דחוף להציל את מעט הטבע שנותר מלהפוך לגושי אספלט, בטון, דשא ואבנים משתלבות. לפי תחזיתו של ניר פפאי מהחברה להגנת הטבע, בשנת 2020 יישארו בכל מישור החוף כ-60 קמ"ר שטחים פתוחים בלבד, המהווים רק שישית מהשטחים הפתוחים, שהיו במישור החוף בשנת 1920! אזור המרכז של מישור החוף, הוא במצב הרע ביותר, כמעט ולא נותרו שטחים פתוחים, שנשתמרו במצבם הטבעי. המעטים שנותרו מוזנחים ועתידים להפוך לשכונות מגורים ובתי מלון. |
|
|
פארק החולות באשדוד
|
|
|
דוגמא חיובית אחת שהובאה בכנס היא פארק החולות באשדוד והדיונה הגדולה, שלפי תכניות הבניה היו אמורים להפוך לשכונות מגורים ולרצועה של כפרי נופש. מאמץ משותף של גופי שמירת הטבע, שהחל עוד בשנות השמונים, הצליח לגרום לשינוי תוכניות המתאר ולהקמתו של פארק החולות. חשיבותו של פארק החולות היא שימור ערכי טבע ונוף ובמתן נגישות חופשית לציבור לטבע בלתי מופרע על-יד הבית. |
|
|
צמחייה |
|
 חבצלת החוף, חוף געש 2003במערכת האקולוגית של חולות מישור החוף על שלל בתי הגידול שלה תועדו 1016 מיני צמחיים, שמהווים כ-40% ממיני הצומח בארץ. במישור החוף גדלים 49 מיני צמחים אנדמיים (מין ייחודי למקום) מתוך 124 מיני הצמחים האנדמיים לישראל, סיני ולבנון - שהם 40% מכלל מינים אלו. המדהים בעניין הוא, שעל אף שרצועת מישור החוף נתפסת כאזור אחד עם צמחייה ובעלי חיים משותפים, האזור מורכב למעשה ממספר גושים, שהרכב הצמחייה ובעלי החיים בהם שונה משמעותית מגוש לגוש. למשל, בגוש שבין נתניה לתל-אביב תועדו 780 מיני צמחים, ומתוכם שני מינים שקיימים רק בגוש זה. בגוש זה קיימים יותר מיני צמחייה מוגנים מאשר כל גוש אחר במישור החוף. |
|
|
ציפורים |
|
|
ישראל ומישור החוף מהווים מסדרון תעופה של מיליוני ציפורים החולפות פעמיים בשנה בעונת הנדידה, רוב הציפורים עוצרות לחניית ביניים בשלוליות חורף. אחת משלוליות הגדלות במישור החוף היא הבאסה בהרצליה, ובה נצפים ע"י פעילי הירוקים מידי חורף, ברווזים, בריכיות, חמריות, טבלנים, פלמינגו ואנפות. אם לא נשמור על אזורים אלו כמקום טבעי ופתוח, יש סיכוי גבוה שחלק מציפורים אלו יכחדו מן העולם, משום שהם לא יכלו לעשות את הדרך מאירופה לאפריקה. |
|
|
צבי-ים |
|
 שחרור צב-ים, מביצים שנאספו בחופים בשמורה מיוחדת לדברי קולר הסיבה העיקרית היא בניית המרינה, שגרמה להתמעטות החולות בחוף מצב שגרר אי-יכולת של הצבות להטיל את ביציהן. הצבות חוזרות לאותו חוף שבו נולדו, ואם הן לא ימצאו בו מקום מתאים להטלה, הן תאבדנה את ביציהן. |
|
|
חשיבות של השטחים הפתוחים |
|
|
השטחים הפתוחים חשובים לא רק לצמחים ולבעלי-החיים, אלא גם לאדם. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעת התרבות מקרי הצפות של רחובות ובתים בחורף. מקרים אלה הם תוצאה ישירה של התמעטות השטחים הפתוחים במישור החוף. כאשר יורד גשם על שטח בנוי, מים אלה לא מחלחלים, אלא זורמים למקום הנמוך ביותר. כך כמויות גדולות של מים מציפים אזורים אלה. בחולות מישור החוף החלחול של מי הגשמים למי התהום הוא מיידי, ולכן יש צורך לשמור על האיזון הנכון בין אזורי חולות לאזורים בנויים. באזורים עירוניים שנבנו במישור החוף, חלה ירידה משמעותית בכמויות המים המחלחלים. כיום נאמד הפסד שנתי זה בכ-70 מלמ"ק (מליון מטר מעוקב), שהם 26% מפוטנציאל החלחול השנתי (270 מלמ"ק). |
|
|
מה נשאר באזור המרכז? |
|
 ארסוף, וילות בתוך שמורת טבעבחלק המרכזי של מישור החוף בין נתניה לתל-אביב נתרו רק שני אזורים משמעותיים של שטחים פתוחים. מצפון להרצליה, בין כביש החוף לים, נותר שטח גדול שהטבע נשתמר בו כמעט כפי שהיה לפני עשרות שנים. זוהי רצועה המרוחקת 100 מטר מקו המים ומוכרת כשמורת טבע (למעט הקטע בו הוקם הישוב ארסוף), אך שטח זה מאויים ע"י תוכניות בנייה ועלול להפוך לאזור של שכונות יוקרה. מדרום להרצליה, בין כביש החוף לים בשטח הקרוי "חוף התכלת". זהו אזור טבעי שהפך בשנים האחרונות לאתר פסולת בנייה ולאתר נסיעה פופולארי של רכבי שטח. גם אזור זה עתיד להפוך לשכונת יוקרה. |
|
|
מה אפשר לעשות? |
|
|
הציבור יכול לעזור לשמור על השטחים הפתוחים. כל אחד יכול לעזור בפיקוח ציבורי על נושאי תכנון ובניה. באמצעות מעקב אחרי פרסומים בעיתונים ובמדורי הנדל"ן לגבי תוכניות בנייה באזורכם, פנייה בכתב לנבחרי הציבור, השתתפות בארגוני שמירת הטבע, הסברה וחינוך על חשיבותם של השטחים הפתוחים. לישראל יש חשיבות עולמית לא רק מבחינה דתית, היסטורית וארכיאולוגית אלא גם מבחינה ערכי טבע ייחודיים הנמצאים רק כאן. כמו המים השטחים הפתוחים הם משאב יקר, אבל בשונה מן המים לא נוכל לייבא שטחים פתוחים מטורקיה או לייצרם במפעל. חשוב שנדע לשמור על השטחים הפתוחים בשבילנו ובשביל הדורות הבאים. |
|
|
חומר רקע |
|
|
הסקר עליו מבוסס המאמר, קובץ PDF אתר השטחים הפתוחים... תודה, דרור עזרא מפלגת הירוקים לתגובות: dror_me@email.com |
|
|
טלמסר: 058-466660 אי-מייל: dror_me@email.com |