חדשות!

מכתבים למיקי

תביעה ייצוגית

מה לעשות?

תלונה במשטרה

ועדת בדיקה

ביוב לכינרת

לאתר המפלגה

מכתבים למיקי
עד היום הוזרמו 3,300,000 קוב ביוב גולמי לים התיכון, שוב שלש מיליון ושלוש מאות אלף קוב ביוב!! ביום ראשון ה9/02/03 באו יותר מ200 איש לדיון שיזמה מפלגת הירוקים במועצת עיריית תל-אביב, אנשים בקהל הביעו את מחאתם על זיהום הים בביוב, אבל... מיקי מזר, יו"ר השפד"ן שהיא גם יו"ר מועצת עיריית ת"א, ורון חולדאי, ראש עיריית ת"א, פשוט לא רצו לשמוע את הציבור הפסיקו את הישיבה ועזבו את המקום! אנחנו לא נוותר לאחראיים למחדל, ונמשיך להביע את דעתנו בכל דרך אפשרית עד שיופסק זיהום הים בביוב. אנחנו נדרוש שהאחראיים למחדל לא יצאו נקיים מכישלונם. אנחנו נדאג שיהיה שינוי בניהול תשתית הביוב של ישראל, הים הוא לא פח הזבל הפרטי של אף פקיד! אם אתם רוצים לעזור לנו אתם מתבקשים לשלוח מכתב מחאה למיקי יו"ר השפד"ן, התאגיד שאחראי לזיהום הים בביוב. תכתבו לה מה הקשר שלכם לים. תכתבו לה מה אתם מרגישים שאתם רואים ומריחים את הים המזהום. תכתבו לה איך לדעתכם צריך להתנהג איש ציבור כושל. תכתבו לה ואנחנו נפרסם את זה כאן... כתובת האי-מייל של מיקי מזר היא mazar_m@tel-aviv.gov.il ולשלוח לנו העתק CC לכתובת SaveTheSea@mail.com חושב שתשלחו לנו העתק כדי שנוכל לפרסם, נא להשתמש בשפה נאותה ובבקשה לא לשלוח קבצים גדולים! תודה לכולם על התמיכה, דרור מפלגת הירוקים
מכתבים שהתקבלו עד עתה
לכבוד כב' ראש העיר תל אביב מר רון חולדאי לכבוד גב' מיקי מזר, יו"ר שפד"ן הנדון: הזרמת ביוב לים גב' מזר הנכבדה, ומר חולדאי היקר, אני כותב לכם כאדם פרטי. אני עו"ד, ועובד בתעשיית ההי-טק. מימי לא כתבתי מכתב לראש עיר או לבעל תפקיד דומה, וזו הפעם הראשונה שאני עושה זאת. כנראה שמימי לא הזדעזתי כל כך מאטימות, בורות וכשלון השלטון. אתם בטח לא מבינים, מה הרעש הגדול? למה הציבור כל כך נפגע וכועס מנושא שהוא יחסית נתפס כשולי בהשוואה לשאר צרותינו? למה פתאום אחרי כל המלחמות, הפיגועים, הכלכלה המתמוטטת, הקוטביות החברתית, העוני, ושאר הבעיות, דווקא בעניין הים יש התעוררות חברתית והתגייסות ציבורית אדירה בהיקפה ? איך פתאום כל האזרחים למודי האטימות וההשפלה מתנערים מקהות החושים שלהם, ומפגינים? דורשים להפסיק את המחדל? מאיימים בתביעות והליכים למיצוי הדין עם האשמים? אתם בטח מאד מופתעים. גם אני שאלתי את עצמי איך זה שפתאום כל יום אני מקבל לפחות שלושה אימיילים בנושא? איך זה שאני מלא כעס ועלבון, ומדוע רבים שותפים לתחושות אלו?. המטרה שלי במכתבי זה היא לעזור לכם להבין עד כמה העניין באמת חשוב לליבם של רבים. הייתי רוצה ליצור אצלכם סימפטיה כנה ואמיתית למצוקה. על מנת שאתם כבעלי תפקיד ציבורי, לא תנוחו ולא תשקטו עד לפתרון מיידי ומלא של הבעייה. התחושה היא שלקחו לי את מפלט השפיות האחרון שנשאר לי בארץ. אני גולש גלים ורוח. גולש בנשמה. כבר יותר מ 20 שנה. עבורי הים הוא המפלט בו אני מתנקה ומחדש כוחות. עבורי הים הוא דרך חיים, מקור אושר ורגיעה. מקור להתחדשות וכח. מספיק לי שעה גלישה ביום על מנת להיות מאושר. כשחייתי תקופות בחו"ל, בניו יורק למשל, הדבר שהיה חסר לי יותר מכל זה הים. קשה להסביר את זה למי שלא התנסה בחוויה, אבל אני באמת מזמין אתכם לנסות, או לפחות לקרוא קצת, או לראות סרטים על SOUL SURFERS, ולראות עד כמה כל מי שעוסק בגלישה מוצא שם עוצמות רוחניות אדירות. הים הוא המקדש, בית הכנסת. התגשמות החזרה לטבע וההתמזגות עם הבריאה. התעלות רוחנית הקשורה בטבילה ובזרימה של מים חובקת את כל הדתות, מהינדו ובודהיזם ועד ליהדות. הים הוא המיקווה. סמל וסגולה לטוהרה וברכה, לזרימה ובריאות. הגלישה היא מדיטציה, הגשמה רוחנית, התחברות ל"כאן ועכשיו" דרך פעילות פיזית מאומצת המתמזגת בשלמות עם הטבע, עם הרוח, עם הגלים. שעה גלישה היא כמו שעה אצל פסיכולוג. שעה גלישה מחדדת את החושים ומרעננת את הנפש. שעה גלישה מרגיעה וממלאת אותך באהבה לטבע, לחיים, לסובבים אותך. את כל זה לקחתם לי. לי ולרבים אחרים. בלעג ובזלזול, ניפצתם את היקר לנו מכל. מלאתם את המקדש שלנו בחרא. בחרא, ובשפכים תעשיתיים רעילים ומסרטנים. במתכות כבדות. מי יודע כמה זמן יקח לזה להתפרק ולהתנקות? דמיינו מה היה קורה אם צינור ביוב היה מציף בחרא את רחבת הכותל למשך חודשיים? או את כנסיית הקבר הקדוש? או את מסגד אל אקצה? מלחמת עולם שלישית. לפחות. אז נכון, לא ידעתם, אין תקציב, אתם עסוקים ובאמת קשה לכם. אבל אדוני ראש העיר היקר, אתה הרי עסוק בלהפוך את מדרכות העיר על פיהן מיום שנכנסת לתפקיד. קל לבזבז כספים איפה שרואים- על פני השטח. זה תמיד עוזר בבחירות הבאות. למה להשקיע בביוב? מתחת לאדמה אף אחד לא רואה... נכון? אז תסביר לי בבקשה, איך זה שלא דאגת באופן אישי שתשתיות הביוב של גוש דן כולו, שעוברות לנו מתחת לרגליים, יהיו ברמת תקינות של 100% בכל זמן נתון? איך? וגב' מיקי מזר הנכבדה. הים הוא של כולם. הוא לא שלך. איך את מעיזה, בשנת 2003 בשעה שכל העולם המערבי קובע תקנים מחמירים לשימור איכות הסביבה, לחשוב לשפוך ביוב לים? איפה גדלת? בקזחטן? אני באמת סקרן לדעת איך את ישנה בשקט, בהיותך אחראית לעוול כה אדיר לסביבה, לים ולאזרחי המדינה? נשבר לך הצינור? מצדי תעמדי שם ותשתי את הביוב עד שיתקנו! תביאי דחפורים וטנקים אם צריך, רק אל תחשבי לטפטף ולו טיפה אחת של ביוב לים! הקלות הזו, הזלזול הזה במשאב היקר כל כך, מרתיחה. מקוממת. תדעי לך שזה לגמרי אישי. ואל תגידי לי להירגע. אנחנו לא נשקוט ולא נרגע, עד שתכירי באחריותך האישית למחדל. הנני קורא לך בזאת להכיר באחריותכם הבלעדית למחדל האיום שהביא להזרמת מליוני קו"ב ביוב לים בתל אביב! הנני קורא לך להתפטר מיידית! ועד אז הנני קורא לך לפעול לפתרון מלא של הבעיה! SEE YOU IN COURT! רון הלפרין, עו"ד. תל אביב.
עבור : מיקי מזר מיקי שלום, שמי זהר בן 26 גולש גלים בחופי תל אביב . מגיל צעיר מאד הים היה בשבילי המקום שייצג עבורי טוהר שלווה ואויר לנשימה. תמיד הקפדתי לשמור עליו נקי ודאגתי להעיר לאנשים שהשאירו את הזבל שלהם על החוף, על מנת שאחרים ידעו בדיוק מה הם אכלו ושתו. אני חושב שאני מייצג חתך אכלוסיה לא קטן של גולשים שחיינים שייטים צוללנים ואוהבי ים אחרים שהים מספק להם את השלווה השפיות והמקלט שאנחנו כל כך צריכים ורוצים. במיוחד בימים קשים אלו,אי אפשר ואסור לזהם את הים ככה!!!! זה חמור ביותר, מבחינתי אתה והעריה שדואגת לקחת מאתנו מסים ולצאת בהצהרות פומביות שאיכות הסביבה נמצאת בראש מעיינותיה ,שטיות ושקרים למי אתם מוכרים את הסיפורים שלכם, לציבור? בזמן שאתם מתעסקים דרך ניהול כושל בבירוקרטיה המסתרכת של מי אשם ולמה טונות של זבל צואה ושתן מובל אל הים ,אני ועוד רבים אחרים שוחים וגולשים שם,מבחינתך הכי פשוט זה לבוא לשים שלט הרחצה אסורה ולחזור למשרד שלך. חבל ,חבל שנבחרי הציבור נוהגים כך ולא מוצאים פתרון מיידי לבעיה קשה שכזו ומעדיפים לסובב את הראש על קירות הבטון ולא לעבר הים. אני מקווה מאד שאתה והאחראים שאתך יעזבו את הבירוקרטיה בצד " ויכנסו " בבעיה זו עם כל המשאבים וללא כל דיחוי על מנת שתושבי תל אביב יוכלו לחזור אל החופים ואל השלווה שנגזלה מהם על ידי ה"זבל " של תל אביב והשפד"ן. לטיפולכם ולמצפונכם (אם קיים). זהר
בין הערות השונות שנשמעו בעתונות (מפיו של הלל רובין (?)) נכתב שאין בקרה ותחזוקה שותפת של מערכות הובלת הביוב אל מערכת הטיפול של השפד"ן. אני מאד מקווה שתוכחש "האשמה כבדה" זו. אין מערכת המסוגלת לתפקד ללא כל בקרה ותחזוקה ואין לתרץ את העדרה בשום תרוץ. תכנון כל מפעל מחוייב תכנון תחזוקתו (תחילה) - במיוחד זה העשוי לזהם את סביבתו. אני מודע לכל הקשיים בפניהם עומדת המערכת אבל אף אחד מהם איננו שקול למה שרואות עינינו כיום. זהום סביבתי בסדר גודל "אסוני" המלווה באובדן אדיר של מים, בתקופת מחסור כל כך קשה. אינני מחפש אשמים למחדל החמור. אבל, אני תובע בתוקף, שתוכן תוכנית בקרה ותחזוקה, יבנו המתקנים וירכשו האמצעים המאימים על מנת לבצעה באופן שגרתי. ההזנחה בנושא זה היא בלתי נסבלת ואסור שתמשיך להתקיים. אני מאד מקווה שהערתי במכתב זה מיותרת ואתם תכחישו מכל וכל את הסברה שהכשל קרה בגלל תחזוקה לקויה. לא הקרקע אשמה (גם אם שקעה), לא החול בצינור אשם (גם אם חרץ את דופן הצינור כדי פקיעתו) וכמובן לא הביוב הזורם בצינור אשם - האשם הוא האדם האמור לפקח על המערכת שתפעל באופן תקין לאורך זמן ולבנות מערכות חליפיות אם יש צורך בכך במועד. אסור שמקרה כזה יקרה שנית. בהערכת מפעלכם בעל חשיבות עליונה לאיכות הסביבה של גוש דן ובהוקרה למאמצים הנעשים ועוד יעשו (תמיד חייבים ללמוד לקחים) ובצםיה לתקון המעוות דן
לכבוד גב' מיקי מזר עיריית תל-אביב שראיתי את טונות הביוב התל-אביבי מציפות את הים שלי רציתי למות, הלא נאמר בעבר "האדם הוא נוף מולדתו" ובכן, הזיהום הזה הוא לא הסיבה העמוקה שממש הביאה אותי לדמעות, אלא היה זה הזיהום שבשאננות, הרפש שבזלזול, החרא שבבורות של האנשים המתקראים עובדי ציבור . אבל כנראה זהו פרצופה של המדינה וזהו כנראה גם פרצופה של עיריית תל-אביב שלא עשתה דבר להבטיח שמקרה כזה לא ייקרה ולא יישנה בעיר המתיימרת להיות קוסמו-פוליטית, מפותחת ודואגת לתושבייה דאגה אמיתית לעיר ולציבור מגיעה קודם כל מדאגה למשאבים החיוניים והרגישיים הנמצאים בה ותורמים לציבור: מים, אוויר, ים, שדות, חופים- רק אח"כ דואגים לדברים האחרים יכול להיות שכל העניין הזה חדש לך וזה חבל, אז אני מציע שתסיירי בים ובכלל בנחליי ישראל , במאות מטמנות האשפה הלא-חוקיות, בחיפה כימיקלים, ברמת חובב, בכביש חוצה ישראל ואולי אז תביני מה אתם מעוללים לארץ הזאת, ואיך אתם לאט לאט גודעים את הענף היפה והרגיש שכולנו יושבים עליו... חיים סטודנט לחקלאות , בפקולטה ברחובות
בושה וחרפה מה שעושים לים הים זה כל חיי אני גולש ואני רותח מכעס על מי שאחראי לזיהום הים במי ביוב. לדעתי מי שעשה את זה לא יודע שהים זה הבית שלי אני מצידי הייתי שופך לו את ביוב בתוך הבית שלו שירגיש מזה כשפוגעים לך בבית!!!!!!! דור
עבור - החבר'ה הטובים פה לא אשפוך את יחסיי עם ים ( כי הפסיכולוג משתכר ביושר ) כי תפקידכם שונה הוא , ואיני יודעת דבר אודותיו אך או בעקבות כך כבוד עודני רוכשת . תמימותי כתמימותכם ( רק לרגע זה ) - בשל בשרינו ודמנו כוחנו לוקה בחסר . ובהעדר אלוהותנו , קח אחריותך נקה את ים . בתודה מראש , תיירת גולשת .
שלום מיקי, בחרתי להביע את מחאתי באמצעות שיר שנתגלגל לידי השבוע. מדובר בשיר שכתב יעקב רוטבליט והוא אינו חדש. שירת הים / יעקב רוטבליט כל הנחלים הולכים אל הים והים מלא שפכים כל האנשים הולכים לים וחוזרים מלוכלכים זורם הנפט מאשקלון ושט על פני המים פוגש בדרך לצפון צואה מירושלים צואה טריה בים כחול ריחות טובים נודפת ומתפרקדת על החול עם כל גושי הזפת ותל אביב אל הצינור עוד מטילה מימיה והוא סובב לו לאחור ושב שנית אליה חולות של זהב היו כאן פעם ושמש חינם מזריחה עד שקיעה את החולות לקח הקבלן מזל שהשמש יותר מדי גבוהה. ------------------------------------------- כל כך חבל, שהממסד מתנער מאחריותו, גם כשיש מחדל ובעיקר, אינו נושא באחריות, ב"שוטף", לפני שהצינור נשבר... תגידי מיקי, אם כמויות אדירות של ביוב היו מציפות את ביתך ואת חצרך הפרטית, איך היית מגיבה? ליאורה אהרון, חרשים.
שלום, בניגוד לכמה מחברי המתלהמים, אני מבין שעלולה להיות תקלה חמורה, כמו "אסון" פיצוץ הצינור וכמו השטפונות, כאשר יש שבר ענן בהיקף בלתי צפוי שקורה אחת לכמה עשרות שנים (בארץ, וגם בארצות אחרות הנחשבות מבוססות ו"מתוקנות" בעיני יפי נפש). הסיבה שאני פונה אינה בגלל התקלה החמורה שקרתה וכיניתי אותה "אסון", אלא בגלל היחס וההתייחסות של פרנסי הציבור. יש כאלה שאינם רוצים להאזין לאנשים שאיכפת להם, גם אם אי אפשר לתקן את התקלה בתוך "24 שעות", או שהם אפילו מזלזלים בפונים וסבורים שפנייתם אינה ראויה לתגובה. בוודאי שהציבור האיכפתי וגם הציבור הדומם, מצפה שפרנסי הציבור שנבחרו יתייחסו לדברים החשובים בעיניו. יש דרכים להביא למודעות הציבור שיש מי שגם דואג ומטפל באמת, ולא פונה אליו רק ערב הבחירות. הידיעות הלקוניות בחדשות שנעשים דברים אינן התשובה המספקת. יצחק עמיהוד, הרצליה
לכבוד מר רון חולדאי ראש עיריית ת"א לכבוד הגב' מיקי מזר יו"ר מועצת ת"א שלום רב, אנחנו, לילך ומנשה , סטודנטים תושבי מרינה תל אביב, מוצאים בזאת לנכון לפנות אליכם בנושא זיהום מי הים התיכון. צר לנו על כי נבחרנו אינם שמים להם בראש סדר עדיפויותיהם את נקיון המדינה בה אנו חיים, הים בו אנו רוחצים. מדוע נושאים חשובים כגון אלה נדחקים עד אשר מתרחש אסון?!? מדוע כאשר מתרחש אסון , אין נבחרנו דואגים לפתור את המחדל במהירות האם חוצות העיר והשיפוצים הקוסמטיים הרבים שדואג ראש העיר לבצע חשובים יותר מהמים בהם אנו רוחצים, מהדגים אותם אנו אוכלים, מבעלי החיים עצמם שחיים שם?!? חופי תל אביב משמשים מאות ילדים בחוגים פרטיים וכן בחוגים של משרד החינוך, חוגי שיט אשר התבטלו מאז הודיעו על זיהום הים. מנשה משמש גם כמדריך שיט בפרוייקט פר"ח בו מעורבים ילדים אשר הים הוא המקום היחידי עבורם בו ניתנת התייחסות למגוון בעיותיהם. במהלך השבועות האחרונים נאלץ פרוייקט פר"ח לבטל את השעות היקרות הללו. אחד הילדים שאל למה לא מתקנים את הצינור? מה, לא ידעו שיש סדק? לא ידעתי מה לענות לו. האם להסביר לילדים שדברים שלא רואים, כמו זיהום בים, אינם מטופלים, בעוד שנושאים חשובים הרבה פחות, אך שנראים היטב, חשובים הרבה יותר למקבלי ההחלטות? שמדובר בחוסר פעולה של העירייה שנובע מחוסר עניין של האחראיים. מקווים להמשך ירוק יותר מנשה ולילך
לכבוד גב' מיקי מזר, יו"ר שפד"ן הנדון: הזרמת ביוב לים אין צורך נוסף להכביר במילים על האסון שנגרם. רציתי להביע צער ומחאה על האסון שאני בטוח שגם את שותפה להם. אני מציע שתמשיכי בפעילותך ותלמדיי להיות נושאת הדגל של איכות הסביבה בתחומך, ותנחי אנשים רבים ככל האפשר בתחום תשתיות הביוב של ישראל, כיצד למנוע השנות מקרים כאלה וכיצד למחזר בצורה מכסימלית את מי הביוב בעתיד, למען עתיד הילדים בארץ הקטנה והיפה הזו. בברכת הצלחה בפתרון המשבר הקיים ובתקווה שתרומתך לסביבה בעתיד תהיה גדולה לאין שיעור אל מול האסון הנוכחי אושרי הילזנראט
אחריות איננה ניתנת לחלוקה, העסק שאת מנהלת נכשל בתפקודו מזהם את הטבע מזהם את הסביבה מזהם את חיינו ואת חיי כל הסמוכים לים: הדגים, הדייגים, המזון מן הים, היושבים לאורך חופי הים התיכון באירופה אפריקה והמזה"ת. לא דאגת מראש למערכת חילופית בשעת חרום או תקלה, ואין לך שום הסבר קלוש שיכול להצדיק את המחדל. גם אם לא קיבלת תקציבים ויכולת - את האחראית ! ואינך יכולה להמשיך בתפקיד האחראי הזה - בלי לקחת האחריות ! להזרים השפכים לים אפשר גם בלי נושא תפקיד, מקבלי משכורת וכאילו אחראים ! נכשלת - התפטרי ! חיים
מיקי שלום, אני בספק אם יש סיכוי כלשהו שאת קוראת את הדברים האלה - סביר שכתובת האי-מייל הזו אינה מגיעה אלייך ישירות - ואין לי כל ספק, כי רווחת הציבור, שלומו, האינטרס הישיר שלו או מחשבותיו אינן מעניינות אותך כהוא זה, כפי שהדגמת בהתבטאויותייך הבלתי מקצועיות בנושא זיהום הים בתל-אביב בגיליון "העיר" מלפני שבוע. דווקא משום כך, אין לי שום בעיה לתרום לך אבחנה קטנה: את, גברת מזר, הסימפטום הבולט, הברור ועוכר-השלווה ביותר למקום אליו הידרדרו השירות הציבורי בישראל, נושאי המישרות בו ונבחרי ציבור מכל הסוגים. אני מתכוון, כמובן, לאופן בו אין בך את היכולת, ולו הקלושה, לקחת אחריות כלשהי על המתבצע באירגון שתחת הנהלתך (במקרה זה, איגוד ערים דן). היעדר האחריות המוחלט הזה - הנובע מהכחשה לשמה של קשר כלשהו בין כהונתך בתפקיד לבין המתרחש בתקופת כהונתך - מתבטא עוד ברמה שלפני הצורך להסיק מסקנות אישיות ולהציע, חלילה, את התפטרותך: את אפילו לא מסוגלת להכיר בעובדה שמשהו עגום קרה. שמשהו שלא צריך לקרות התרחש. מבחינתך, הכל כרגיל. היי, אז הביוב זורם לים משך חודש! משהו פה לא בסדר? האם יכול להיות ספק קל שבקלים, כי האסון האקולוגי - ואין כל דרך אחרת לתאר את שאירע - שהתרחש, תחת עינך העצומה, במערכת הביוב של גוש דן בחודש האחרון, הוא מחדל בקנה-מידה ארצי? קשה להעלות על הדעת דרך בה יכול אירגון כ"איגוד ערים דן" לבצע מחדל גדול יותר. זוהי קריסה של התיפקוד הבסיסי ביותר אליו מחויב האירגון, שמיטה מרצון של הפונקציה לשמה הוקם, חוסר יכולת לקיים את הבסיס הקשה לקיומו של האיגוד. זה לא שונה, עקרונית, מגילוי אפשרי כי חיל האוויר הישראלי אינו מחזיק ביידע הדרוש להטסת מטוסים, או כי מכשיר הטלוויזיה החדש שרכשת אינו מסוגל לשדר תמונה. העובדה כי קריסה מוחלטת שכזו התבצעה במהלך כהונתך מחייבת אותך להרבה יותר מהכרה במחדל (הכרה אליה את, כזכור, לא מסוגלת): היא מחייבת אותך להתפטרות, לצינעה, להכרה מורכנת-ראש באוזלת ידך המוחלטת. אלא שזו, כמובן, כבר מזמן אינה הנורמה במדינה בה אחריות אישית או ציבורית הן מילים גסות, קישקוש של אזרחים נזעמים ועיתונאים נאיבים או סתם צירוף מילים חסר פשר. את, מיקי מזר, התגלמותו של משרת הציבור החדש: אדיש, לא מקצועי, מכיר באינטרס האישי והחומרי בלבד, מתקדם ממישרה למישרה ללא כל קשר למידת הצלחתו או כשלונו בתחנה הקודמת, בור כמעט מוחלט בתחומי התפקוד הנדרשים ממנו, יהיר ופזיז בהתבטאויותיו הציבוריות, משוכנע בצדקתו. ובמילים אחרות: מושחת ורקוב עד היסוד. מכיוון שאדישותך הגמורה מונעת ממך לראות ולהכיר בטעויותייך או אפילו, מן הסתם, לקרוא את הטקסט הזה, אני מוכן רק להבטיח לך, גברת מזר, כי ככל שזה נוגע אליי, אלחם בך ובהמשך קידומך והתפתחותך האישית בכל דרך בה אוכל, ובכל הזדמנות שתינתן בידי. אני מבטיח גם ליצור לעצמי כמה הזדמנויות כאלה. אני בז לך, גברת מזר, ולכל מה שאת מייצגת. אינך ראויה לדבר. בכבוד מפוקפק מאוד, ובתקווה להיעלמותך המהירה מהנוף הציבורי, רענן שקד, אזרח זועם
מיקי שלום עירית ת"א הורסת בהתמדה כל משאב בסיסי של בריאותנו- איננו יכולים לצאת החוצה כי האוויר מסוכן מדי איננו יכולים לשחות כי הביוב נשפך לים מי השתיה מזוהמים ברמה של מדינת עולם שלישי אילו הדברים הבסיסיים ביותר שאנו זקוקים להם המחדל של הזרמת הביוב מחפיר ודוחה מחפיר כי ידעת ולא טיפלת דוחה כי הוא מסריח מחרא ומשחיתות אני כל כך עצובה על הזילזול שלך ברווחתי ובבריאותי על כך שלא אמרת וזעקת מדוע? נועה
לכבוד גברת מיקי מזר היום כולם כבר יודעים שזיהום הורג. בשקט, בלי דרמות, בלי אמבולנסים, בלי מבזקי חדשות, הוא גובה את קורבנותיו. הללו עולים לאין שיעור במספרם על קורבנות הפיגועים החבלניים. זיהום הוא פיגוע מתמשך. לא רק לדגים, לצבי הים, לדולפינים. גם לנו. חלק מהשפעותיו ניכרות מיד, חלקן יתגלו כעבור זמן רב באנשים שבאו במגע עם מים\אויר מזוהמים, אכלו דגה נגועה וכו' עלייך ועל אחרים המופקדים על איכות סביבתנו מוטלת אחריות כבדה. להכין וליישם תכניות לטווח ארוך בינוני וקצר אשר ימנעו פיגועים כאלה, ויעשו שימוש אופטימלי במשאבי המים הדלים של מדינתנו. שיטת ה"סמוך", ה"יהיה בסדר", וה"נסתדר" לא יכולה לעבוד כאן. ובמידה ואירע פיגוע שכזה, (בגלל "יהיה בסדר" או אפילו בגלל כוח עליון) צריכים כל הנוגעים בדבר להירתם במלוא הכוח, ובמלוא הרגשת הדחיפות והחירום, לעבוד סביב השעון, ולעשות כל שביכולתם ואף מעבר לכך, כדי למזער נזקים. בדיוק באותה הרגשת שליחות ואחריות שיש לכוחות הביטחון וההצלה העושים מלאכתם לאחר פיגוע חבלני. אנא עשי עבודתך נאמנה, או דאגי שמישהו נאמן יעשה את העבודה. אסיים בשיר שאולי נשחק עם השנים אך בשבילי הוא השראה ותפילה אמיתית. גם סנש לא הייתה מצליחה לכתוב שיר פשוט ואמיתי כל כך אם הייתה צריכה לדלג בין תחבושות היגייניות לניירות טואלט : אלי אלי שלא ייגמר לעולם החול והים, רשרוש של המים ברק השמיים, תפילת האדם. בברכה ובתפילה לעתיד צלול יותר עמיר ארד מאמן נבחרת ישראל בגלשני רוח באולימפיאדת סידני 2000.
Dear Mrs.. Mazar, You did a very bad job with all of the stuff going to the sea. Please be responsible and resign from your job I wish you a better luck in other places. Regards, Yoel
לכבוד גברת מיקי מזר, יו"ר שפד"ן, שלום רב, אני כותב כאדם פרטי, אני חייל בצה"ל, וכאב לי הלב לשמוע, שהים שהוא של כל אחד מאיתנו משמש כפח-זבל של הביוב העירוני. נחרדתי לשמוע שעוברים ימים ועוד ימים והבעיה החמורה איננה מטופלת. אני כועס כשאני שומע שהתלונות של הציבור "זוכות" להתעלמות. בנושא קריטי שכזה, לדעתי על האחראי (שלמיטב הבנתי זו את), חייב לעשות כל מה שהוא יכול, על מנת להפסיק את המחדל הזה. כאשר ארוע שכזה לא מטופל, חייבים לטפל באחראי לכך. חייבים להראות לציבור שלנבחרים ונציגים ולאלה שיושבים בועדות החשובות איכפת ממה שהם עושים, אחרת החיים יהפכו להיות בלתי נסבלים. בתודה ובתקווה לים נקי, דוד שמעון.
גב' מזר קראתי קצת על הנזקים שנגרמו כתוצאה מהזרמת השפכים בחודש האחרון. כאב לי לקרוא על התגובה שלך כיושבת ראש השפד"ן אני גולש גלים ואוהב את הים. אני מקווה שתעברי בקרוב לתפקיד שמתאים לך יותר. אני מקווה שהאזרחים שאותם את אמורה לשרת ידעו לבחור אנשים טובים לתפקידים שיש להם השפעה על חייהם. ויהיה שלום על ישראל. ניר
לכבוד מר רון חולדאי ראש עיריית ת"א לכבוד הגב' מיקי מזר יו"ר מועצת ת"א שלום רב, בבחירות האחרונות לראשות העיר הצבעתי עבורך מר' רון חולדאי היקר, משום מה האמנתי בך, וראיתי בך איש חינוך, ואדם מיוחד. לצערי הרב איכזבת אותי קשות. אני גולש גלים וותיק בן 27 מת"א, וחיי את הים יום יום, וכמו הרבה מאוד אנשים, נפגעתי קשות מהמקרה של שפיכת הביוב לים. אני רק רציתי להודיע לך שיומך יגיע!! בבחירות הבאות לראשות העיר, אני באופן אישי יעשה הכל וזה כולל הכל, על מנת שלא תיבחר לכהונה נוספת, אני אדאג לכך שהתושבים בעיר לא ישכחו את מה שאתה והגב' מזר המכובדת עשיתם לים. אני כל כך מאוכזב ממכם וכל כך כועס, עד לכך שאני מוכן ליהיות פעיל של כל מי שיציג מועמדות מולך, ואני מודיע לך שאני לא היחיד. הבחירות לראשות עיריית ת"א הפעם יוכרעו על הנושא הזה של זרימת מיי הביוב לים, ואתם הפסדתם בגדול. חשוב מאוד שכל אירגוניי איכות הסביבה יגרמו לכך שהבחירות יוכרעו על הנושא הזה, כנראה שזאת הדרך היחידה לגרום לך, ולראשי הערים הבאים אחרייך לחשוב פעמיים לפניי שעושים דבר כזה. להתראות בבחירות הבאות בברכה יואב צינדר תל אביב
לכבוד גברת מיקי מזר יו"ר שפד"ן גברת מזר שלום רב, האוירה הצינית שנוצרה בארץ נוכח אלה המעלים טענות כנגד זיהום הסביבה, אין לה ולא כלום עם השכל הישר. ברי לי, כמו לרבבות תומכי הירוקים וכל מי שעיניו בראשו, שאיכות הסביבה היא בנפשנו, לא פחות מאשר המצב הכלכלי והבטחוני של המדינה. ההתעסקות בנושאים אלה אינה סוג של אסקפיזם - נהפוך הוא! מדובר באיכות החיים ברמה הבסיסית ביותר. הפגיעה בים התיכון משפיעה על שכבות רבות באוכלוסיה, בעיקר החלשות, שידן אינן משגת נופש באתרים נקיים יותר בחו"ל. אוצרות הטבע, הדגה, המאזן האקולוגי - כל אלה משפיעים בצורה ישירה על כל אחד מאיתנו. בנוסף, תדמיתה של המדינה נפגעת מיחסה לסביבה, ואנו נדמים לארצות עולם שלישי בעיני התיירים המבקרים. אני פונה אלייך לעשות כמיטב יכולתך להפסיק את המעשה הנפשע הזה ולמצוא פתרונות יצירתיים אשר ימנעו את הצורך בפיתרון פרטאצ'י דומה. בכבוד רב, דוד הלר
גב מזר היקרה הים הינו המפלט האחרון לעירוני בגוש בין נתניה לאשדוד. האויר פתוח, הנוף צבעוני ומשתנה עם שינוי בשעות היום, מראה המים חי ומשתנה כל דקה לאורך היממה וכל יום במשך השנה, המית הגלים מרגיעה וכמובן מפלט המים הקרירים ביום קיץ לוהט. שפת הים נועדה ושיכת לכולנו ויש לשמור עליה מכל משמר זהו מקום הבילוי העממי הנעים והמרגיע של אלפי אנשים לאורך כל השנה. שפת הים בישראל נהרסה ע"י אדם בשלושים השנים האחרונות ללא הכר . מפגעים כמו גרוטאות שאינן מפונות שנים, אשפה שנפלטת מהים, זבל שמותירים האנשים. שפת הים אינה רציפה ומחולקת בגדרות חלודות ע"י רשויות מקומיות שהשתלתט על החופים, מבנים ומרינות שנבנו עבור העשירים, סככות פירטיות ובסיסי צהל שהשתלטו ללא רחם. כל אלה גנבו מאיתנו את התענוג ללכת לאורך חופים רציפים ונקיים . במקום שהרשויות היושבות לאורך החופים והגופים האחראים לנקיונו ידאגו לבער את כל הנגעים הוספת לנו את הביוב של גוש דן. זה זיהם באופן קשה את החופים והמים וגרם לנו להתרחק מהחוף כמו ממגיפה. טיול חורף על החוף הוא חויה מהנה מאד במיוחד שבעונה זו נפלטים צדפים לחוף כמובן שבימים אלה צריך להתרחק מהאזור כדי לרדת לחוף. תקותי היחידה שעד הקיץ, עקב החורף הקשה, הכל ינוקה ואת החופים תדאג חברת השפד"ן לנקות על חשבונה. חוף הים הוא משאב יקר במיוחד במדינה קטנה כמו שלנו שהמרחבים הפתוחים הולכים ומתמעטים. יש לשמור עליו מכל משמר גם מפני זיהום וגם מפני "פיתוח" . ריבק אסתר רמת-השרון
בס"ד לכ' מר רון חולדאי ראש העיר תל אביב לכ' גב' מיקי מזר יו"ר שפד"ן חכי רגע, אל תמחקו את המכתב מהר כל כך. רציתי לשתף אתכם בתחושותי. עצוב לי. כל כך עצוב לי. אני מריח את הים מהבית. התמכרתי לריח הזה כבר מילדותי. אלא שלאחרונה כבר הפסקתי להריח את הריח הזה. במקום הריח האהוב והמשכר של הים התיכון, הגיע לאפי ריח רע ודוחה. כן, של ביוב. אני יושב מול המסך ורואה איך הים שלי שלנו מושחת ולאף אחד מהאחראים זה לא ממש מזיז. אה כן, כן, זה אכפת לכם. הרי אתם לא רוצים שהציבור יסלק אתכם מתפקידכם. אתם לא רוצים תביעות על הראש. אתם רק רוצים שקט ולקבל את המשכורת בעיתה. אלה הסיבות שלכם. אלה המניעים שלכם. לא הים. לא איכות הסביבה. רק הראש והכיס שלכם. אם לא הצלחתי להעביר לכם את התחושות שלי, ואם לא הצלחתי לשכנע אתכם לפעול מהסיבות הנכונות, אז תפעלו מהסיבות הלא נכונות, רק למען השם, תפעלו כבר! אני לא מתכוון רק לחסימה מצינור הביוב, אלא למערכת הביוב כולה בעיר, ובאיזור. תפעלו ללא לאות כדי שהנזק לא יגדל. תפעלו ללא לאות כדי שהנזק יתוקן. תפעלו ללא לאות כדי שלא יקרה שוב נזק לים שלנו. תעשו הכל, אבל הכל כדי שזו תהיה הפעם האחרונה שריח הביוב מחליף את ריח הים. אסי יוחאי סטודנט